אוניברסיטה או מכללה אקדמית: המדריך להחלטה

מה בדיוק זהה בין השניים

נתחיל מהעובדה ששני הצדדים מטשטשים: תואר ראשון ממוסד שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו הוא אותו תואר. התעודה נושאת את שם המוסד, אבל ה-B.A או ה-B.Sc עצמו שווה ערך לצורך עבודה בשירות הציבורי, לצורך דירוג שכר ולצורך המשך לתואר שני. אין דירוג רשמי של מוסדות בישראל ואין סעיף בתעודה שמסמן איפה למדת.

במקצועות שיש בהם רישיון השוויון הזה קונקרטי ובדיק. בוגר משפטים ניגש לבחינות לשכת עורכי הדין באותה בחינה, בלי קשר למוסד. בסיעוד יש מבחן הסמכה ארצי, והוא מופיע באותה שורה בתוכניות של אוניברסיטת תל אביב ושל המכללה האקדמית צפת. בראיית חשבון מי שקובע הוא מועצת רואי החשבון, והפטורים מבחינות ההסמכה ניתנים לפי אישור התוכנית עצמה. במסלול בבר-אילן, למשל, הבוגרים פטורים משלב א' ונדרשים לשתי בחינות בלבד.

כל מה שנשאר להשוואה הוא ארבעה הבדלים אמיתיים: מי מתקבל, מה מלמדים ואיך, כמה זה עולה, ולאן הבוגרים מגיעים.

הבדל ראשון: סף הקבלה

לפני הספים, שאלת ההיצע. בפסיכולוגיה 9 אוניברסיטאות מול 6 מכללות אקדמיות. במשפטים ההיפך: 5 אוניברסיטאות מול 8 מכללות. במדעי המחשב 10 מול 17. במקצועות רבים המכללות הן פשוט הרוב, ולהתעקש על אוניברסיטה פירושו להתמודד על מספר קטן של מקומות.

האוניברסיטאות מפרסמות ספים, והם גבוהים. בפסיכולוגיה ובמשפטים באוניברסיטה העברית מסלול הקבלה הישירה על סמך פסיכומטרי עומד על 725. במדעי המחשב שם הסף 740 בדגש כמותי, ובבר-אילן כ-690 למסלול החד-חוגי. בטכניון הקבלה נעשית בציון סכם 91 בסולם פנימי. אלה לא מספרים שמשפרים בחודש של הכנה.

במכללות התמונה רחבה בהרבה. למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון מתקבלים עם ממוצע בגרות 100, או עם פסיכומטרי 540 ובגרות; ובמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט בהוד השרון עם ממוצע בגרות משוקלל 85 ואמיר"ם 85 באנגלית. לפסיכולוגיה, המכללה האקדמית אחוה מקבלת מבגרות 85 או פסיכומטרי 535, והמכללה האקדמית תל-אביב יפו מפעילה מכינה שמחליפה את הפסיכומטרי. באוניברסיטה הפתוחה אין תנאי קבלה כלל: לא בגרות, לא פסיכומטרי.

שווה לדעת שגם באוניברסיטאות יש דלתות צדדיות. באוניברסיטת חיפה קיים למשפטים מסלול קבלה ללא פסיכומטרי לבעלי ממוצע בגרות משוקלל 95 ומעלה, ובעבודה סוציאלית שם הקבלה אפשרית ללא פסיכומטרי עם ראיון. מי שמוותר על אוניברסיטה בלי לבדוק את המסלולים האלה מוותר מוקדם מדי.

ומילה אחת של אמת: סף נמוך אינו תואר קל. הוא אומר שהמוסד מוכן לתת לך להתחיל. את הסינון האמיתי עושים אצלו בשנה א'.

הבדל שני: מחקר מול עיסוק

אוניברסיטה בנויה סביב מחקר. היא מעניקה דוקטורט, המרצים שלה חוקרים, והתואר הראשון הוא גם שלב מיון למי שימשיך הלאה. מכללה אקדמית בנויה סביב הוראה, ובפועל סביב מקצוע. ההבדל הזה לא נשאר בהצהרות, הוא מופיע במבנה היומיום.

מתוך עשר האוניברסיטאות במדד שלנו, רק אחת מציעה לימודי ערב, והיא האוניברסיטה הפתוחה. מתוך 24 המכללות הפרטיות, 22 מציעות ערב, ומתוך 15 המכללות הציבוריות, 14. מנגד, ל-9 מתוך 10 האוניברסיטאות יש מעונות, ולאף מכללה פרטית אין. האוניברסיטה מניחה שאתה סטודנט במשרה מלאה שעבר לגור לידה. המכללה מניחה שאתה עובד.

גם התוכן נראה אחרת. בפסיכולוגיה, בן-גוריון והאוניברסיטה העברית מלמדות את התואר במתכונת דו-חוגית, מבנה שנועד לרוחב אקדמי. במכללות אותו תואר מופיע בצירופים תעסוקתיים: פסיכולוגיה וניהול משאבי אנוש במכללה האקדמית כנרת, פסיכולוגיה וכלכלה במרכז האקדמי רופין. במדעי המחשב, סמי שמעון מחלקת את התואר למסלולי התמחות במדעי הנתונים, בסייבר ובבינה מלאכותית.

ויש תחומים שבהם לאוניברסיטה אין תחליף. רפואה נלמדת במדד שלנו רק באוניברסיטאות: תל אביב, העברית, בן-גוריון, בר-אילן, הטכניון ורייכמן. אין מכללה אקדמית אחת שמעניקה תואר ברפואה. אותו היגיון תקף למי שיודע כבר עכשיו שהוא רוצה מסלול מחקרי ודוקטורט.

הבדל שלישי: הכסף

החלוקה שקובעת את המחיר אינה אוניברסיטה מול מכללה, אלא מתוקצב מול לא מתוקצב. מוסד מתוקצב גובה את שכר הלימוד הממלכתי, ולזה מצטרפים דמי נלווים שנתיים. המכללה האקדמית אשקלון, למשל, מפרסמת שכר לימוד ממלכתי של כ-12,000 ש"ח לשנה. מכללה ציבורית מתוקצבת עולה כמו אוניברסיטה מתוקצבת, לא יותר.

מי שמניח שאוניברסיטה תמיד זולה יותר טועה. אוניברסיטת רייכמן היא אוניברסיטה מוכרת לכל דבר, אבל היא אינה מתוקצבת, ושכר הלימוד בה גבוה משמעותית מזה שבאוניברסיטאות המתוקצבות. במקביל, ברשימת המכללות הציבוריות המתוקצבות יושבים מוסדות מבוקשים כמו שנקר, בצלאל, סמי שמעון, ספיר, רופין ומכון טכנולוגי חולון.

השאלה הנכונה אינה כמה עולה שנה אלא כמה עולה התואר כולו: מספר השנים, דמי נלווים, שכר דירה אם עוברים עיר, והכנסה שלא הרווחת. מנגד יש מפת סיוע: פיקדון החיילים המשוחררים תקף גם לתארים, ולצידו מלגות סיוע של המוסדות, מלגות פר"ח ומלגות עידוד לפריפריה. כמעט כל סטודנט זכאי למשהו, והגשה נדרשת לפני תחילת שנת הלימודים.

הבדל רביעי: לאן הבוגרים מגיעים

ההבדל הזה מתחיל בגיאוגרפיה, פשוטו כמשמעו. עשר האוניברסיטאות יושבות בתשעה יישובים בלבד, רובם במרכז, בחיפה, בירושלים ובבאר שבע. המכללות האקדמיות מגיעות לשדרות, לעכו, לצפת, לכרמיאל, לעמק יזרעאל, לעמק חפר, לשדות נגב ולאשקלון. מי שגר בגליל או בנגב ולא מתכוון לעבור דירה מגלה שהמכללה היא לא פשרה, היא האפשרות היחידה שקיימת ברדיוס סביר.

בשוק העבודה עצמו התמונה נקבעת לפי התחום. במשפטים, 8 מתוך 13 התוכניות במדד שלנו נמצאות במכללות, כלומר המקצוע כולו מלא בוגרי מכללות והשאלה מי מתקבל להתמחות נחתכת גם לפי ציונים ולפי ראיונות, לא רק לפי שם המוסד. בהנדסה ובמדעי המחשב המעסיקים בודקים פרויקטים וניסיון, ובסיעוד יש מחסור אמיתי בכוח אדם.

המקומות שבהם שם המוסד עדיין פותח דלתות צרים ומוגדרים: קליטה לסגל אקדמי, המשך לתואר שני מחקרי, והמרוץ על מקומות בתואר השני הקליני בפסיכולוגיה, שהסינון בו חד ממילא. אחרי המשרה הראשונה השאלה משתנה במהירות: מה עשית, לא איפה למדת.

יש רכיב אחרון שקשה למדוד ובכל זאת אמיתי: מי יושב לידך. אוניברסיטה אוספת סטודנטים מכל הארץ במשרה מלאה, וכיתת ערב במכללה אוספת אנשים שכבר עובדים. לפעמים דווקא הכיתה השנייה היא הרשת המקצועית שלך.

ההחלטה, בטבלה אחת

אין תשובה אחת נכונה, יש התאמה. קראו את שני הטורים וסמנו איפה נופלות רוב השורות שלכם.

המלכודת: איך קוראים שיווק של מכללה פרטית

מכללות פרטיות מתפרנסות משכר לימוד, ולכן הן משווקות טוב. זה לא פסול, אבל זה אומר שהחומר שמגיע אליכם נכתב על ידי מי שמרוויח מההרשמה שלכם. שלוש מילים ששוות זהירות: הבטחת השמה, דירוג בינלאומי, ומחיר שמוצג לשנה במקום לתואר. אף מוסד לא יכול להבטיח לכם עבודה, ולישראל אין דירוג מוסדות רשמי.

עוד סימן ששווה לבדוק הוא גיל התוכנית. במדד שלנו יש תוכניות שמסומנות כחדשות במוסד, למשל משפטים במכללה האקדמית רמת גן, מדעי המחשב במכללה האקדמית גליל מערבי ומדעי המחשב בבראודה בכרמיאל. תוכנית חדשה יכולה להיות מצוינת, אבל אין לה עדיין בוגרים בשוק ואין עליה ביקורות. זה סיכון שצריך לקחת ביודעין.

חמש בדיקות לפני שחותמים

• ההכרה: האם התוכנית הספציפית מוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה ולאיזה תואר. הכרה למוסד אינה הכרה לכל מסלול בו.
• העלות המלאה: שכר לימוד כפול מספר שנות התואר, בתוספת דמי נלווים ודמי הרשמה. בקשו את המספר הכולל בכתב.
• הוותק: כמה מחזורים כבר סיימו את התוכנית הזאת, ואיפה הבוגרים עובדים היום.
• הערב האמיתי: האם לימודי הערב הם באמת ערב, או שיש קורסי חובה בבוקר שמתנגשים עם עבודה.
• המסלול קדימה: אם אתה חושב על תואר שני, בדוק מראש מה דורשת המחלקה שאליה תרצה להגיע.

הבדיקה הזאת לוקחת ערב אחד. התואר לוקח שלוש שנים.

שאלות שחוזרות שוב ושוב

האם מעסיק מבחין בין תואר מאוניברסיטה לתואר ממכללה?

ברוב התחומים לא, והתואר שווה ערך לכל דבר. במקומות שבהם שם המוסד עדיין נשקל, בעיקר מסלולי מחקר ומשרות פתיחה תחרותיות מאוד, ההשפעה מורגשת בעיקר בעבודה הראשונה ודועכת אחריה.

אפשר לעשות תואר שני באוניברסיטה אחרי תואר ראשון במכללה?

כן, זה מסלול מקובל לגמרי. הקבלה נקבעת לפי ממוצע התואר הראשון ולפי דרישות המחלקה הקולטת, ולעיתים נדרשות השלמות. בדקו את הדרישות של אותה מחלקה עוד לפני שאתם מתחילים את התואר הראשון.

מה ההבדל בין מכללה ציבורית למכללה פרטית?

מכללה ציבורית מתוקצבת וגובה שכר לימוד ממלכתי, כמו אוניברסיטה מתוקצבת. מכללה פרטית מתקיימת משכר הלימוד ולכן יקרה יותר. ברשימת המכללות הציבוריות יש מוסדות מבוקשים מאוד, בהם שנקר, בצלאל, ספיר ורופין.

אפשר להתקבל לתואר בלי פסיכומטרי?

כן, במסלולים רבים. מכללות מקבלות על סמך ממוצע בגרות בלבד או באמצעות מכינה שמחליפה את המבחן, האוניברסיטה הפתוחה פתוחה לכול ללא תנאי קבלה, וגם באוניברסיטת חיפה יש מסלולי קבלה ללא פסיכומטרי בחלק מהחוגים.

מתי אוניברסיטה היא חובה ולא בחירה?

כשהתחום פשוט לא נלמד במכללות. רפואה, למשל, נלמדת בישראל רק באוניברסיטאות. אותו דבר נכון למי שמכוון לדוקטורט ולקריירה אקדמית, שם המסלול המחקרי מתחיל כבר בתואר הראשון.

להמשך קריאה: איפה לומדים פסיכולוגיה: כל המוסדות · איפה לומדים משפטים: כל המוסדות · פסיכומטרי: כמה באמת צריך, ומה החלופות · ביקורות על מוסדות לימוד