מה עושים עם תואר במדעי הרוח

מה התואר הזה מאמן, ומה הוא לא

אין בישראל מודעת דרושים שכתוב בה: דרוש בוגר תואר בפילוסופיה. זו לא ביקורת על התואר אלא התיאור המדויק שלו. תואר במדעי הרוח מעולם לא נבנה כדי להנפיק מקצוע, הוא נבנה כדי לאמן חשיבה.

שימו לצידו תארים אחרים. תואר בסיעוד נגמר במבחן הסמכה ארצי, תואר בראיית חשבון בפטורים מבחינות מועצת רואי החשבון, תואר בהנדסה במקצוע ששמו כתוב על הדלת. תואר בהיסטוריה נגמר בתעודה ובארגז כלים: קריאה של טקסט ארוך וקשה בלי לנטוש באמצע, כתיבת טיעון שמחזיק עשרות עמודים, והכרעה בכתב בין שתי גרסאות סותרות של אותו אירוע. את החיבור בין הארגז לבין משרה עושים אתם.

והנה הכלל שחוזר בכל סיפור הצלחה של בוגר מדעי הרוח: הוא תכנן את החצי השני של התואר כבר בשנה א'. חוג שני, תעודת הוראה, קורס מקצועי או תואר שני. מי שדחה את ההחלטה לשנה ג' מגלה שהיא כבר לא בידיים שלו.

ארבעת המסלולים, ומה באמת קורה בהם

ארבעה מסלולים, כולם תואר B.A ושלוש שנים, וברובם אותם תנאים: בגרות מלאה, פסיכומטרי לפי דרישת המוסד, וברוב האוניברסיטאות גם מסלול קבלה על סמך בגרות בלבד. ההבדל ביניהם הוא בשאלה שהם שואלים.

היסטוריה

התוכנית משלבת היסטוריה של עם ישראל, היסטוריה כללית ולימודי אזור, ובליבה קורסים בקריאה במקורות ראשוניים ובשיטות מחקר וכתיבה היסטורית שנסגרים בסמינריון. מתאים למי שקורא ספרי עיון להנאה ורוצה להבין תהליכים ולא תאריכים. הבוגרים מגיעים להוראה, לארכיונים ולמוזיאונים, לתוכן ולשירות הציבורי.

ספרות

היסטוריון שואל מה קרה, חוקר ספרות שואל מה הטקסט עושה ואיך. הלימוד כולל מבוא לתורת הספרות, שירה, הסיפור הקצר והרומן, וסדנת כתיבה או עריכה. פרט מעשי: ספרות עברית וספרות כללית הן שני חוגים נפרדים ברוב האוניברסיטאות, ואפשר לשלב ביניהם.

פילוסופיה

לוגיקה, אתיקה, תורת ההכרה ופילוסופיה של המדע. פילוסופיה נחשבת לתעסוקתית הפחות מבין הארבעה, ובפועל היא שפותחת את הדלתות הכי לא צפויות: הליבה שלה היא בנייה ופירוק של טיעונים ברמת דיוק שקרובה למתמטיקה. מבוא ללוגיקה הוא קורס חובה, ואין דרישת מתמטיקה מעבר לבגרות.

לימודי ארץ ישראל

היסטוריה, גאוגרפיה, מקרא וארכיאולוגיה של המקום שאתם חיים בו, עם סיורים לימודיים וחפירה ארכיאולוגית בתוך התוכנית. זה החריג בחבורה: המסלול היחיד מהארבעה שיש בקצה שלו עיסוק מוגדר, הדרכה ומורשת.

ועכשיו המספרים, בזהירות המתבקשת: כל הסכומים כאן הם הערכות שוק ולא נתוני שכר רשמיים. נקודת הפתיחה בארבעת המסלולים נאמדת בכ-7,000 עד 11,000 שקל, ומשם היא נעה לפי היציאה ולא לפי המסלול. מורה עם תעודת הוראה נאמד ב-8,000 עד 12,000, עורך או כותב תוכן ב-8,000 עד 14,000, מורה דרך ב-9,000 עד 15,000, ומי שעובר לניהול מוצר או לאנליזה אחרי הכשרה משלימה ב-10,000 עד 18,000.

החוג השני הוא הקריירה

ברוב המוסדות ארבעת המסלולים נלמדים דו-חוגית: שני חוגים בתוך אותו תואר ראשון. המבנה לא ייחודי לתחום, גם פסיכולוגיה בבן-גוריון ובאוניברסיטה העברית נלמדת כך. אבל במדעי הרוח זו לא דרישה טכנית, זה המנוף. החוג הראשון נותן לכם כלים, החוג השני נותן להם כתובת.

הטעות הנפוצה היא לבחור את החוג השני לפי מה שמעניין, בדיוק כמו שנבחר הראשון. שני חוגים מעניינים מייצרים תואר מעניין ואפס דלתות. הצירוף שעובד הוא זה שבו החוג השני מקצועי או כמותי, ומדעי הרוח נותנים לו עומק.

את החוג השני בוחרים כבר בהרשמה, ובחלק מהמוסדות אפשר להחליף רק בתום שנה א'. ואם הוא דורש סף קבלה גבוה, מדעי המחשב למשל, בדקו את הסף מראש ולא בהנחה שתצרפו אותו אחר כך.

חמש היציאות האמיתיות

הוראה

היעד הגדול ביותר וגם המסודר ביותר: תעודת הוראה לוקחת שנה עד שנתיים בלימודי ערב, ובארץ פועלות 18 מכללות להוראה לצד פקולטות לחינוך באוניברסיטאות. עכשיו החלק הכן: מקצועות המחסור הם מתמטיקה, מדעים, אנגלית וחינוך מיוחד, ומדעי הרוח אינם ביניהם, כך שהמלגות והשיבוץ המיידי לא חלים עליכם באותה מידה. שווה להצטייד במקצוע הוראה שני.

עריכה ותוכן

עריכת לשון ותוכן בהוצאות ספרים, בעיתונות ובארגונים, כתיבה שיווקית וניהול תוכן דיגיטלי. בוגרי ספרות והיסטוריה נכנסים לכאן ישירות, כי הם היחידים ששלוש שנים שלמות תיקנו להם את הכתיבה. הכניסה נקבעת לפי תיק עבודות ולא לפי התעודה, ולכן מפרסמים כבר בזמן התואר.

הדרכה, ארכיאולוגיה ומורשת

היציאה הטבעית של לימודי ארץ ישראל. התואר נותן את הרקע, והרישיון מגיע מקורס מורי דרך של משרד התיירות שנמשך כשנתיים, במקביל לתואר או אחריו. לצידה יש חפירות הצלה ברשות העתיקות, שימור אתרים ומוזיאונים. תחום קטן ותלוי עונה, שבו הקשרים נבנים דרך החפירה שכלולה ממילא בתוכנית.

שירות ציבורי ומדיניות

משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ועדות בכנסת, מכוני מחקר וארגוני חברה אזרחית. חלק גדול מהמכרזים בשירות המדינה דורש תואר ראשון בלי להגביל את התחום, ומה שמכריע בפועל הוא היכולת לעכל חומר רב ולכתוב ממנו נייר עמדה ברור. זו כמעט הגדרת התפקיד של בוגר מדעי הרוח. הכניסה היא דרך תפקידי עוזר ומחקר.

תואר שני ומשפטים

תואר שני מחקרי הוא הדרך למי שרוצה להישאר בתחום, והקבלה נקבעת לפי ממוצע התואר הראשון: הציונים משנה א' כבר עובדים בשבילכם או נגדכם. משפטים הוא המסלול השני, ובמדד שלנו 13 תוכניות משפטים, 8 מהן במכללות. בוגר היסטוריה או פילוסופיה מגיע לשם עם יתרון אמיתי בקריאה ובניתוח טיעון.

איפה לומדים את זה

מדעי הרוח הם הליבה ההיסטורית של האוניברסיטה המחקרית, ושם הם נלמדים: תל אביב, העברית בירושלים, בן-גוריון בנגב, בר-אילן, חיפה, אריאל ותל-חי בגליל. שתי האוניברסיטאות שלא תמצאו בהן חוג כזה הן הטכניון ורייכמן, שממוקדות בהנדסה, בעסקים ובמשפט. מכללות אחדות מלמדות מדעי הרוח, אבל התוכניות שם בנויות ברובן כמסלול שמוביל להוראה ולא כחוג מחקרי.

האוניברסיטה הפתוחה היא סעיף בפני עצמו: אין בה תנאי קבלה כלל, לא בגרות ולא פסיכומטרי, ואפשר להתחיל תואר בהיסטוריה או בפילוסופיה בקצב שלכם ובלי לעבור עיר. מי ששוקל את התחום מתוך עניין ולא מתוך תוכנית קריירה יכול לבדוק שם בקורס אחד אם הוא באמת אוהב את זה, במקום לבדוק בשלוש שנים.

ומילה על סף הקבלה. חוגי מדעי הרוח הם בין הקלים ביותר להתקבל אליהם, באותה אוניברסיטה שבה פסיכולוגיה דורשת 725 ומדעי המחשב 740, כמו בעברית. הסף הנמוך הוא הזדמנות למי שיודע מה הוא עושה, והוא גם הסיבה שהחוגים מתמלאים באנשים שנרשמו כי לא התקבלו למקום אחר. אל תהיו האדם הזה.

למי זה לא מתאים

במדעי הרוח מחיר הטעות גבוה במיוחד, כי מגלים אותה בשנה השלישית: בלי מקצוע ובלי תוכנית.

• מי שצריך מקצוע מוגדר ומשכורת בתוך שלוש שנים. לתואר הזה אין קצה מסודר, ואף חוג שני לא הופך אותו למסלול ישיר. סיעוד, הנדסה, ראיית חשבון או מסלול הנדסאי יביאו אתכם ליעד מהר יותר.
• מי שלא אוהב לקרוא ולכתוב. זה נשמע מובן מאליו וזה הכישלון הנפוץ ביותר. הקריאה תובענית, הציון נקבע בעבודה כתובה ולא במבחן רב-ברירתי, ואין דרך לעקוף את זה.
• מי שנרשם כי לא ידע מה לעשות. שלוש שנים הן מחיר יקר לדחיית החלטה. עדיף לקחת שנה, לעבוד, לגשת לפסיכומטרי ולהחליט.
• מי שמחפש תואר שקל לעבור בו. קל להתקבל אינו קל לסיים בממוצע שפותח תואר שני, ורק הראשון נכון כאן.

ולמי זה כן: למי שכבר יודע שהוא רוצה ללמד, לערוך, להיכנס למשפטים או לחקור, ומחפש בדרך לשם את ההכשרה החזקה ביותר שיש בקריאה, בכתיבה ובטיעון.

התוכנית, שנה אחר שנה

• שנה א': בוחרים את החוג השני לפי היעד ולא לפי העניין, ובודקים את סף הקבלה שלו מראש. שומרים על ממוצע, כי הוא יקבע אם תואר שני יהיה אפשרות.
• שנה ב': מייצרים הוכחות. כתיבה שמתפרסמת, עבודה בארכיון או במוזיאון, החפירה שבתוכנית, עוזר מחקר אצל מרצה. תיק העבודות נבנה בזמן התואר.
• שנה ג': סוגרים את החצי השני. נרשמים לתעודת הוראה, לתואר שני, למשפטים או לקורס מורי דרך. ההרשמות האלה נסגרות לפני שהתואר מסתיים.
• אחרי התואר: מתרגמים את הכלים לשפה של מעסיקים. לא למדתי היסטוריה, אלא אני יודע לקרוא מאה עמודים ולהוציא מהם נייר עמדה של שניים.

שאלות שחוזרות שוב ושוב

תואר במדעי הרוח שווה משהו בשוק העבודה?

כן, אבל לא בפני עצמו. הוא מייצר יכולת קריאה, כתיבה וטיעון ברמה שאין בתארים אחרים, והשוק קונה אותה כשהיא מחוברת לחוג שני, לתעודת הוראה, לתיק עבודות או לתואר שני.

איזה חוג שני הכי כדאי לצרף?

זה שנותן לתואר כתובת: משפטים לצד היסטוריה, תקשורת לצד ספרות, מדעי המחשב או כלכלה לצד פילוסופיה, תיירות או הוראה לצד לימודי ארץ ישראל. הכלל: החוג השני מקצועי או כמותי, ומדעי הרוח נותנים לו עומק.

אפשר ללמוד היסטוריה או פילוסופיה בלי פסיכומטרי?

כן. באוניברסיטה הפתוחה אין תנאי קבלה כלל, וברוב האוניברסיטאות קיים גם מסלול קבלה על סמך בגרות בלבד. ספי הקבלה לחוגי מדעי הרוח נמוכים בהרבה מאלה של פסיכולוגיה או מדעי המחשב.

כמה מרוויח בוגר מדעי הרוח?

לפי הערכות השוק שלנו נקודת הפתיחה היא כ-7,000 עד 11,000 שקל, ומשם התמונה נחתכת לפי היציאה: מורה כ-8,000 עד 12,000, עורך או כותב תוכן כ-8,000 עד 14,000, מורה דרך כ-9,000 עד 15,000. אלה הערכות, לא נתונים רשמיים.

יש מחסור במורים למדעי הרוח?

לא כמו במקצועות המחסור. המחסור החמור הוא במתמטיקה, במדעים, באנגלית ובחינוך מיוחד, ושם גם המלגות והשיבוץ הטובים ביותר. מורה להיסטוריה או לספרות ימצא עבודה, אבל בתחרות גדולה יותר.

איך הופכים למורה דרך אחרי לימודי ארץ ישראל?

התואר נותן את הרקע, והרישיון מגיע מקורס מורי דרך של משרד התיירות שנמשך כשנתיים, במקביל לתואר או אחריו. בלי הקורס אין רישיון.

להמשך קריאה: היסטוריה: מה לומדים ולמי זה מתאים · פילוסופיה: התואר שמחדד חשיבה · אוניברסיטה או מכללה: המדריך להחלטה · איך הופכים למורה בישראל