שלוש דרכים אל אותה כיתה
מורה מוסמך בישראל מחזיק בשני דברים: תואר אקדמי ותעודת הוראה. אפשר לקבל את שניהם יחד ואפשר בנפרד, וזה כל ההבדל בין שלושת המסלולים. מי שמגיע מהתיכון או מהצבא בלי תואר לוקח B.Ed ויוצא עם תואר ותעודה בבת אחת. מי שכבר יש לו תואר משלים רק את החלק החסר, תעודת ההוראה. מי שיש לו תואר ורוצה גם תואר שני נכנס לתוכנית הוראה ברמת מוסמך, מה שמכונה M.Teach או M.Ed.
באתרי המוסדות זה כמעט אף פעם לא מוצג ככה, כי כל מוסד מציג את המסלול שהוא מוכר. הטבלה הבאה מעמידה את שלושתם זה מול זה.
| B.Ed | תעודת הוראה | M.Teach / תואר שני בהוראה | |
|---|---|---|---|
| למי זה מתאים | בלי תואר: ישר מהתיכון או אחרי הצבא | יש תואר ראשון, רוצים להיכנס לכיתה מהר | יש תואר ראשון, ורוצים גם תואר שני |
| משך | שלוש עד ארבע שנים, ברוב המכללות להוראה ארבע | שנה עד שנתיים | כשנתיים |
| מה בידך בסוף | תואר ראשון ותעודת הוראה | תעודת הוראה בלבד, על גבי התואר שיש לך | תואר שני ותעודת הוראה |
| לימודי ערב | לא. מסלול יום מלא כמעט בכל המכללות | כן, זו ברירת המחדל בכל המוסדות שבדקנו | לרוב לא, מסלול יום |
תנאי הקבלה נגזרים מהמסלול, לא מהמוסד. ל-B.Ed בחינוך והוראה נדרשת בגרות מלאה ופסיכומטרי מעל 520, ובחלק מהמוסדות אפשר להחליף אותו במבחן התאמה ייעודי למורים (מסיל"ה) ובראיון אישי. בהוראת שפות הרף המקובל הוא ציון משולב 530 ומעלה, עם מסלול קבלה ללא פסיכומטרי למי שממוצע הבגרות שלו 93 ומעלה, ומסלול נפרד למי שעבר את גיל 30. בהוראת מדעים ומתמטיקה מבקשים בנוסף 4 או 5 יחידות מתמטיקה בבגרות. לתעודת הוראה יש תנאי סף אחד שאין סביבו גמישות: תואר ראשון ממוסד מוכר.
מי אתה, ואיזו דרך נבנתה בשבילך
B.Ed: אתה יודע כבר עכשיו שאתה רוצה ללמד
ארבע שנים זה הרבה, אבל הן קונות משהו שהמסלולים הקצרים לא נותנים: התנסות בכיתות אמיתיות כבר מהשנה הראשונה, ובגרות מקצועית שנבנית לאט מול תלמידים. אם אתה בן 21 ולא בטוח שהוראה היא הסיפור שלך, ארבע שנים במכללה להוראה הן התחייבות גדולה. אם אתה כן בטוח, זו הדרך הזולה והישירה ביותר, ואין בה שלב שני.
תעודת הוראה: יש לך תואר, ואתה רוצה להיכנס לכיתה בשנה הקרובה
זה המסלול היחיד מהשלושה שבנוי מראש לאנשים עם עבודה ומשפחה. בכל 14 המוסדות שמלמדים הסבת אקדמאים במדד שלנו הלימודים מתקיימים בערב. באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית התוכנית מוגדרת שנה; במכללות להוראה היא שנה עד שנתיים, לפי המקצוע והרקע שלך. מקצוע ההוראה נגזר מהתואר שכבר בידך, ולכן הבחירה האמיתית כאן היא לא איפה ללמוד אלא מה בדיוק תלמד.
M.Teach: אתה כבר משקיע שנתיים, אז שיהיה גם תואר שני
ההיגיון פשוט: אם ממילא מדובר בכשנתיים, שווה לבדוק כמה עולה להוסיף להן תואר שני. תואר שני פותח בהמשך תפקידי ריכוז וייעוץ. תוכניות מסוג זה קיימות באוניברסיטת חיפה, במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט ובמכללה האקדמית לחינוך אורנים, ברובן במתכונת יום ולא בערב. זה הפער שצריך לשקול: תואר שני בתמורה לוויתור על עבודה מלאה בזמן הלימודים.
18 מכללות להוראה, ופקולטות לחינוך באוניברסיטאות
בישראל פועלות 18 מכללות אקדמיות להוראה, וזה מבנה שאין לו מקבילה בשום תחום לימוד אחר. הן פרוסות מקצרין ועד באר שבע, ורובן ותיקות ומתמחות רק בהכשרת מורים. לצידן מלמדות חינוך גם האוניברסיטאות: תל אביב, העברית בירושלים, חיפה, בן-גוריון בנגב, אריאל, תל-חי בקריית שמונה והאוניברסיטה הפתוחה, שהיא היחידה שמאפשרת קצב אישי גמיש ולמידה מקוונת.
- צפון: מכללה אקדמית לחינוך אורנים בקריית טבעון, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה, והמכללה האקדמית לחינוך ולספורט אוהלו בקצרין
- חיפה והסביבה: המכללה האקדמית הדתית לחינוך שאנן, המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל בחיפה, ואלקאסמי בבאקה אל-גרבייה
- מרכז: המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט וסמינר הקיבוצים בתל אביב, ותלפיות בחולון
- ירושלים: המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, מכללה ירושלים, ואמונה-אפרתה
- דרום: המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע, והמכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון
לפריסה הזאת יש משמעות מעשית אחת: כמעט בכל אזור בארץ יש מכללה להוראה במרחק נסיעה סביר, כולל במגזר הערבי, שבו מלמדות אלקאסמי, המכללה הערבית לחינוך בחיפה וסכנין. במסלול ערב, שבו נוסעים אחרי יום עבודה, המרחק מהבית הוא שיקול כבד לא פחות מהמוניטין של המוסד.
מה המדינה מממנת
משרד החינוך מתעדף הכשרה במקצועות הנדרשים, ובפועל זה מתורגם למלגות שיכולות לכסות חלק גדול משכר הלימוד ולעיתים את כולו, בתמורה להתחייבות להוראה של כמה שנים. הסדר הנכון הוא לבדוק למה אתה זכאי לפני שנרשמים למוסד, לא אחרי.
התמחויות
ההחלטה על ההתמחות משפיעה על הקריירה יותר מההחלטה על המוסד: היא קובעת את מקצוע ההוראה שלך. ארבע התמחויות בולטות, וכל אחת נלמדת במספר אחר של מוסדות, בין 11 ל-17.
- חינוך מיוחד: נלמד ב-17 מוסדות במדד שלנו, יותר מכל התמחות הוראה אחרת. עבודה קשה רגשית
- הוראת מדעים ומתמטיקה: נלמדת ב-15 מוסדות, ודורשת רקע מתמטי אמיתי כבר בקבלה
- הוראת שפות, ובעיקר אנגלית: נלמדת ב-13 מוסדות
- הגיל הרך: נלמד ב-11 מכללות להוראה, מלידה עד גיל שש, וההשפעה על הילד היא הגדולה מכולן
אם אתה מתלבט בין שתיים, פתח את דפי איפה לומדים של כל אחת וראה מי מלמד אותה קרוב אליך. חינוך מיוחד תמצא גם בקיי בבאר שבע וגם באורנים בקריית טבעון, ואילו הגיל הרך לא נלמד בכל מכללה. לפעמים ההתלבטות נסגרת על מפה, לא על ערכים.
מה לעשות עכשיו, לפי הסדר
- קבע קודם אם יש לך תואר ראשון. התשובה הזאת מוחקת שני מסלולים מתוך שלושה
- בחר מקצוע הוראה לפני שבוחרים מוסד. במסלול תעודת הוראה המקצוע נגזר מהתואר שלך, וב-B.Ed הוא נקבע בהרשמה
- אם אתה שוקל תעודת הוראה, בדוק אם התוכנית שמעניינת אותך קיימת גם כתואר שני בן שנתיים לפני שאתה נועל את הקצרה
- בדוק זכאות למלגה במקצוע שבחרת, לפני ההרשמה
- רק בסוף בחר מוסד, לפי מרחק נסיעה ומתכונת ערב אמיתית
שאלות שחוזרות
מה ההבדל בין B.Ed לתעודת הוראה?
B.Ed הוא תואר ראשון בן שלוש עד ארבע שנים שכולל בתוכו את תעודת ההוראה, ומיועד למי שאין לו תואר. תעודת הוראה היא השלמה של שנה עד שנתיים למי שכבר יש לו תואר ראשון.
אפשר להיות מורה בלי B.Ed?
כן. בעל תואר ראשון בכל תחום יכול להוסיף לו תעודת הוראה במסלול ערב של שנה עד שנתיים. מקצוע ההוראה שיאושר לו ייגזר מתחום התואר שכבר בידיו.
האם אפשר ללמוד הוראה בערב?
בתעודת הוראה כן, זו ברירת המחדל בכל המוסדות שבדקנו. ב-B.Ed וברוב תוכניות התואר השני בהוראה הלימודים מתקיימים ביום, למעט האוניברסיטה הפתוחה שמאפשרת קצב אישי.
כמה מרוויח מורה מתחיל?
שכר המורים נקבע בהסכמים קיבוציים, לפי ותק והשכלה, והמספר המדויק נמצא בטבלאות השכר של משרד החינוך. אין לנו הערכת שכר עם מקור לכל התמחות, ולכן לא נציג כאן מספרים.
צריך פסיכומטרי כדי ללמוד הוראה?
ב-B.Ed לרוב כן, סביב 520 ומעלה, אך חלק מהמוסדות מקבלים במקומו מבחן התאמה ייעודי למורים או ממוצע בגרות גבוה. לתעודת הוראה לבעלי תואר אין דרישת פסיכומטרי.