תנאי קבלה לתואר ראשון: ארבע דלתות, לא מספר אחד

אין מספר אחד

השאלה שנשאלת בהרשמה לתואר ראשון יותר מכל שאלה אחרת היא כמה צריך. אין לה תשובה אחת, כי הקבלה בישראל לא עובדת דרך מספר יחיד אלא דרך ארבעה מנגנונים נפרדים: ממוצע הבגרות, ציון הפסיכומטרי, ציון הסכם שמשקלל ביניהם, וקבוצת דלתות עוקפות שלא דורשות פסיכומטרי בכלל. רוב האנשים מכירים אחד מהם, בדרך כלל את הפסיכומטרי, ומוותרים מראש על שלושת האחרים.

במרשם המוסדות שלנו יש 100 מוסדות, מהם עשר אוניברסיטאות, ו-59 תחומי לימוד. מתוך יותר מ-600 רשומות תוכנית, פחות ממאה מזכירות ציון פסיכומטרי בכלל וכעשרים בלבד מזכירות ציון סכם. השאר מתארים מנגנון, שולחים למחשבון של המוסד, או לא מפרסמים מספר כלל.

ציון הסכם, במילים פשוטות

סכם הוא לא מבחן ולא ציון שמגיע במעטפה. זה ציון מחושב: המוסד לוקח את ממוצע הבגרות המשוקלל שלך, מכפיל במשקל מסוים, לוקח את הפסיכומטרי, מכפיל במשקל אחר, ומחבר. התוצאה מוצגת בדרך כלל בסולם שדומה לסולם הפסיכומטרי, אבל לא תמיד: הטכניון מפרסם סכם בסולם פנימי של 0 עד 100, ולכן 91 בטכניון ו-660 בחיפה הם שני מספרים שאי אפשר להשוות זה לזה ישירות.

שתי החלטות של המוסד קובעות את הגורל שלך. הראשונה היא המשקלות: מוסד שנותן משקל גבוה לפסיכומטרי מיטיב עם מי שהבגרות שלו בינונית והמבחן הלך לו מצוין, ומוסד שנותן משקל גבוה לבגרות עושה את ההפך. השנייה היא שקלול הבגרות עצמה. יחידות מוגברות מזכות בבונוס, ולכן הממוצע שמופיע בתעודה כמעט אף פעם לא זהה לממוצע שהמוסד מחשב, והוא יכול לעבור את 100. שני מועמדים עם אותה תעודה ואותו פסיכומטרי יקבלו שני ציוני סכם שונים בשתי אוניברסיטאות.

למה בתל אביב לא תמצאו מספר

כמעט בכל תחום באוניברסיטת תל אביב, מה שכתוב בתנאי הקבלה הוא "קבלה על פי ציון התאמה משוקלל (בגרות ופסיכומטרי); ראו מחשבון ציונים באתר האוניברסיטה". זו לא התחמקות. סף הקבלה בפועל נקבע מחדש בכל מחזור לפי כמות המועמדים ואיכותם, ומספר שמתפרסם מראש היה נעשה שגוי תוך שנה. בבן-גוריון הרוח דומה: ברפואה מה שמתואר הוא "מספר שלבי מיון: סף ציונים, מבחן אישיות ממוחשב וראיונות קבלה", בלי ציון סף אחד שאפשר להיאחז בו. במוסדות כאלה המחשבון האישי באתר הוא המקור היחיד שאפשר לסמוך עליו.

מספרים אמיתיים, כפי שהם מפורסמים

אלה ספים שהמוסדות מפרסמים בעצמם, כלשונם במרשם שלנו:

• האוניברסיטה העברית בירושלים, מדעי המחשב: "מסלול קבלה ישירה: פסיכומטרי 740 בדגש כמותי (זכאות להמשך בדיקה מ-705)".
• האוניברסיטה העברית בירושלים, פסיכולוגיה: "725 הוא סף מסלול קבלה ישירה על סמך פסיכומטרי בלבד".
• האוניברסיטה העברית בירושלים, כלכלה: "מסלול קבלה ישירה: פסיכומטרי 675 (זכאות להמשך בדיקת ראויים לקידום מ-640)".
• אוניברסיטת בר-אילן, מדעי המחשב: "כ-690 פסיכומטרי למסלול החד-חוגי, או לחלופין דרישות כמותיות גבוהות במיוחד".
• אוניברסיטת חיפה, כלכלה: "ציון סכם 660+ (המתנה 640-659); מתמטיקה בבגרות 80+ ב-4 יח"ל או 60+ ב-5 יח"ל; קיים מסלול ללא פסיכומטרי".
• הטכניון, מדעי המחשב: "ציון סכם (סולם פנימי 0-100) 91". ברפואה באותו מוסד: "ציון סכם (סולם פנימי 0-100) 92.000 בשילוב ציון מו"ר (מבחן מדעי הרפואה) משוקלל 206 נדרש".
• שנקר, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה: "פסיכומטרי 600+ עם 4 יח"ל מתמטיקה בבגרות; לחלופין ממוצע בגרות 90+ עם 4-5 יח"ל מתמטיקה".
• האוניברסיטה הפתוחה: "אין תנאי קבלה: הרשמה פתוחה לכול, אינה מותנית בבגרות, בפסיכומטרי או בתעודת סיום אחרת".

שימו לב לשני דברים ברשימה הזאת. הראשון: אותו תחום בדיוק, מדעי המחשב, נמדד בשלוש שפות שונות. 740 בעברית, כ-690 בבר-אילן, וסכם 91 בטכניון. פער של עשרות נקודות פסיכומטרי בין שני מוסדות באותו מקצוע הוא לא חריג, הוא הכלל. השני: חיפה מפרסמת גם אזור המתנה, למשל 640 עד 659 בכלכלה. מי שנופל לתוכו לא נדחה, הוא ממתין, וזה משנה את תכנון ההרשמה.

הדלתות שלא דורשות פסיכומטרי

ארבעת הערוצים הבאים אינם פרס ניחומים. הם מסלולי קבלה רשמיים שמופיעים בתנאי הקבלה של המוסדות עצמם.

מכינה קדם-אקדמית

שנה שמשלימה בגרות חסרה, ולעיתים מחליפה גם את הפסיכומטרי. במכללה האקדמית תל-אביב יפו כתוב במפורש שקיימת מכינה המחליפה את בחינת הפסיכומטרי, ובמכללה האקדמית הדתית לחינוך שאנן מוגדר "מסלול ביניים למי שממוצעו 85-92 באמצעות מכינה ייעודית בציון 92+".

קבלה על סמך בגרות בלבד

מוסדות רבים פותחים ערוץ שלא נוגע בפסיכומטרי כלל, בתנאי שהבגרות חזקה מספיק. בבר-אילן במשפטים "114 הוא סף מסלול קבלה על סמך בגרות בלבד (ללא פסיכומטרי, מספר מקומות מוגבל)", ובאוניברסיטת חיפה במנהל עסקים מופיעה "חלופה ללא פסיכומטרי: ממוצע בגרות משוקלל 105+". שימו לב למילים "מספר מקומות מוגבל": ערוץ כזה נסגר מוקדם, ולכן כדאי להירשם בתחילת תקופת ההרשמה.

מועמדים מעל גיל 30

מוסדות רבים מפעילים מסלולי קבלה למועמדים מבוגרים, ששוקלים ניסיון תעסוקתי וראיון במקום ציונים בני עשור וחצי, לרוב בלי פסיכומטרי ולפעמים בלי בגרות מלאה. בעולם ההנדסאים הכלל כתוב במפורש: בבית הספר הארצי להנדסאים של המכללה למינהל מצוין "מעל גיל 30 - ציון 55+ במתמטיקה 3 יח"ל או מכינה טכנולוגית", ובהנדסאי תוכנה "מעל גיל 35 - 12 שנות לימוד". באקדמיה הניסוח משתנה ממוסד למוסד.

קבלה על תנאי

כניסה עם מבחן: מתקבלים, מתחילים ללמוד, וההמשך תלוי בהישגים בסמסטרים הראשונים. במרכז האקדמי למשפט ולעסקים מפורט "קבלה ישירה: ממוצע בגרות 90+; קבלה על תנאי: ממוצע 85 או ממוצע 70 (שכבות שונות)", ובמרכז האקדמי לב הפער בין קבלה תקינה לקבלה על תנאי הוא נקודה אחת בסולם המוסדי: 80 מול 79. אם נפלתם נקודה מתחת לסף, שווה לשאול על הערוץ הזה לפני שמוותרים על השנה.

איפה הדלת צרה, ואיפה היא רחבה

ההבדל בין השורה הראשונה לאחרונה אינו באיכות הלימודים אלא ביחס בין מקומות למועמדים. פסיכולוגיה במכללה למינהל נפתחת בבגרות 94 בלי פסיכומטרי, ואותו תחום בדיוק בעברית דורש 725. לפני שמחליטים שתחום סגור בפניכם, בדקו את כל המוסדות שמלמדים אותו ולא רק את השניים המוכרים. בדפי איפה לומדים אצלנו מופיעים כל המוסדות לכל תחום, עם תנאי הקבלה שהם מפרסמים.

לוח זמנים: מתי עושים מה

בכיתה יב

ההחלטה שסוגרת הכי הרבה דלתות היא לא ממוצע הבגרות, היא מספר היחידות במתמטיקה ובאנגלית. חמש יחידות מתמטיקה מופיעות כדרישה נוקשה בשורה ארוכה של מסלולים: בבר-אילן במשפטים נדרשות 5 יחידות מתמטיקה בציון 85+ ו-5 יחידות אנגלית בציון 85+, בעברית בכלכלה נדרשות 5 יחידות מתמטיקה, ובקריה האקדמית אונו במדעי המחשב הניסוח הוא "ממוצע בגרות 100+ עם 5 יח"ל מתמטיקה בממוצע 75 או 4 יח"ל בממוצע 95". יחידה שלא עשיתם בתיכון היא הדבר היקר ביותר להשלים אחר כך.

בשנה שאחרי הצבא

הסדר הנכון הוא הפוך ממה שרוב האנשים עושים. קודם בוחרים שניים או שלושה מסלולים אמיתיים, אחר כך מריצים את מחשבון הציונים של כל מוסד עם התעודה שכבר יש ביד, ורק אז מחליטים אם בכלל צריך פסיכומטרי ובאיזה ציון. ההרשמה למועד מבחן נסגרת חודשים מראש, ומכינה היא שנה שלמה, ולכן שתי ההחלטות האלה חייבות ליפול מוקדם.

בגיל 30 ומעלה

כאן הבגרות הישנה כמעט תמיד פחות רלוונטית מהניסיון. שלוש דרכים עובדות: מסלולי קבלה למבוגרים במוסדות האקדמיים, האוניברסיטה הפתוחה שאין בה תנאי קבלה ושקורסים בה משמשים הוכחת יכולת למעבר למוסד אחר, ולימודי הנדסאים שנפתחים גם עם 12 שנות לימוד בלבד. בכל שלושתן הפסיכומטרי יורד מהשולחן.

השורה התחתונה של הנווט

לפני שמשלמים על קורס הכנה, עושים שלושה דברים לפי הסדר. בוחרים שניים או שלושה מסלולים קונקרטיים. מריצים את מחשבון הציונים של כל מוסד עם הציונים שכבר יש. בודקים בתנאי הקבלה אם קיים בהם ערוץ בגרות בלבד, מכינה, או קבלה על תנאי. רק אם אחרי שלושת אלה עדיין חסר לכם מספר, הפסיכומטרי הוא ההוצאה הנכונה. אצל חלק גדול מהנרשמים הוא לא.

שאלות שחוזרות שוב ושוב

מה זה בעצם ציון סכם?

ציון מחושב שמשקלל את ממוצע הבגרות המשוקלל ואת ציון הפסיכומטרי, לפי משקלות שכל מוסד קובע לעצמו. הוא מוצג בדרך כלל בסולם שדומה לפסיכומטרי, ובטכניון בסולם פנימי של 0 עד 100.

אפשר להתקבל לתואר ראשון בלי פסיכומטרי?

כן, בכמה ערוצים: קבלה על סמך ממוצע בגרות בלבד, מכינה קדם-אקדמית שמחליפה את המבחן, מסלולי קבלה למועמדים מבוגרים, והאוניברסיטה הפתוחה שבה אין תנאי קבלה כלל.

למה באוניברסיטת תל אביב אין ציון סף מפורסם?

כי הסף נקבע מחדש בכל מחזור לפי המועמדים שנרשמו. בתנאי הקבלה כתוב קבלה על פי ציון התאמה משוקלל בין בגרות לפסיכומטרי, והפניה למחשבון הציונים באתר. המחשבון האישי הוא המקור המדויק היחיד.

כמה באמת צריך לרפואה?

זו הדלת הצרה בישראל. בטכניון נדרש ציון סכם 92.000 בסולם הפנימי בשילוב ציון מו"ר משוקלל 206, בתל אביב מדובר בכ-12 מועמדים למקום, ובבן-גוריון יש מבחן אישיות ממוחשב וראיונות מעבר לסף הציונים.

ממוצע הבגרות שלי הוא מה שכתוב בתעודה?

לא. כל מוסד משקלל אותו מחדש עם בונוסים על יחידות מוגברות, ולכן הממוצע המוסדי יכול לעבור את 100. בבר-אילן במשפטים הסף למסלול בגרות בלבד הוא 114, ובמרכז האקדמי לב ממוצע 106 הוא סף קבלה כללי במוסד.

מתי עדיף לעשות מכינה במקום פסיכומטרי?

כשחסרות יחידות בבגרות, כשהתעודה ישנה, או כשהמסלול שאתם רוצים מציע מכינה שמחליפה את המבחן. מכינה אורכת בדרך כלל שנה, ולכן ההחלטה עליה צריכה ליפול מוקדם.

להמשך קריאה: פסיכומטרי: מי באמת צריך אותו · איפה לומדים מדעי המחשב · איפה לומדים פסיכולוגיה · לימודי הנדסאים: הדלת בלי פסיכומטרי